ביטול התקשרות ע"י עיריה בניגוד להוראות חוזה ושלא כדין

לפני תביעה שעניינה התקשרות בין העיריה לבין חברה פרטית, בנוגע לפרויקט התקנת מזגנים במוסדות חינוך בחיפה.

רקע כללי ועובדות מוסכמות  -

1. התובעת, ברסלקור בע"מ (להלן: " ברסלקור"), היתה בזמנים הרלבנטיים חברה העוסקת בהתקנת ואחזקת מערכות מיזוג אויר.
2. במהלך שנת 2000 יזמה עירית חיפה, הנתבעת מס' 1 (להלן: " העיריה") פרויקט להתקנת מערכות מיזוג במוסדות החינוך בחיפה (להלן: " הפרויקט").
3. העיריה מסרה את ביצוע הפרויקט לחברה הכלכלית לחיפה בע"מ, הנתבעת מס' 2 (להלן: " חכ"ל"), שהינה חברה בבעלות מלאה של העיריה.
4. חכ"ל מטעמה מסרה את ניהול הפרויקט לחברה חיצונית - מ. ברנע הנדסה ובניה בע"מ (להלן: " ברנע").
5. ברנע החלה בהליכי מכרז, במטרה לאתר קבלני ביצוע להתקנת המזגנים, ובמסגרת ההליכים פנתה באופן יזום למספר חברות בתחום. לאחר השלמת ההליכים, נבחרו שתי חברות : ברסלקור, התובעת, ושירות הוגן בע"מ (להלן: " שירות הוגן").
6. ביום 18/3/2001 נחתם חוזה בין ברסלקור לבין חכ"ל (להלן: " החוזה") לגבי ביצוע עבודות במסגרת הפרויקט (להלן: " העבודות"). לפי החוזה, ביצוע העבודות נחלק לכמה שלבים : שלב א' - התקנת המזגנים (אשר נרכשו מחברת אלקטרה, להלן: " אלקטרה"), שלב ב' - מתן שירותי אחזקה ושירות במשך השנתיים הראשונות לאחר ההתקנה (כאשר במשך תקופה זו קיימת במקביל גם אחריות של אלקטרה לגבי המזגנים), ו שלב ג' - מתן שירותי אחזקה ושירות במשך שלוש שנים נוספות (כלומר, לאחר שפגה תקופה האחריות בת השנתיים של אלקטרה). התמורה החוזית המוסכמת התבססה על תשלום מסוים לגבי ההתקנה והאחריות בשנתיים הראשונות (שלב א' + ב' ביחד) ותשלום נפרד לגבי שלוש השנים הבאות לאחר מכן (לגבי שלב ג'). מבחינת כמות המזגנים שהיה צורך להתקין - מנספח ט"ו להסכם עולה כי המדובר היה ב-186 מוסדות חינוך, כאשר העבודות בחלקם אמורות היו להתבצע על ידי ברסלקור ובחלק הנותר - על ידי שירות הוגן.
7. במהלך שנת 2002 הותקנו על ידי ברסלקור מזגנים ב-44 מוסדות (ביצוע שלב א'). בהתאם, השנתיים הראשונות של האחריות החלו בשנת 2002 והסתיימו בשנת 2004 (שלב ב'). במחצית שנת 2004, לקראת סיום שלב ב', החלה התכתבות בין הצדדים לגבי שלב ג', והיא הסתיימה במכתבן של העיריה וחכ"ל, מיום 29/7/2004, בו הן מודיעות לברסלקור כי הן מפחיתות את היקף העבודות באופן ששלב ג' לא יבוצע על ידי ברסלקור (להלן: " מכתב ההפסקה").
8. נתון נוסף רלבנטי, לגביו אין מחלוקת, הינו כי ברסלקור נקלעה לקשיים תיפקודים בשנת 2003, וכי ביום 7/6/2007 ניתן נגדה צו פירוק (במסגרת פש"ר 244/07).

תמצית המחלוקת בין הצדדים -

9. לטענת ברסלקור, העיריה וחכ"ל הפרו את החוזה הפרה ראשונית שעה שמסרו לידיה ביצוע של עבודות ב-44 מוסדות חינוך בלבד (מתוך 186 בסך הכל). בנוסף, טוענת ברסלקור כי הן הפרו את החוזה הפרה נוספת שעה שסילקו ידה מביצוע שלב ג' לגבי המזגנים שהותקנו על ידה. ברסלקור מעריכה את נזקיה (על בסיס תחשיב של רווח צפוי ש"אבד") בסכום של כ-2,419,018 ש"ח אך העמידה את סכום התביעה על 800,000 ש"ח בלבד מטעמי אגרה.
10. העיריה וחכ"ל, טוענות כי לא היתה כל הפרה באשר למספר המזגנים שברסלקור התבקשה להתקין וכי צמצום היקף העבודות וביטול ביצוע שלב ג' נעשו בהתאם להוראות סעיף 27 לחוזה, בשל אילוצים תקציביים ובשל הפרות מצד ברסלקור. עוד טוענות השתיים כי ברסלקור מנועה מלתבוע נזקים הקשורים באי ביצוע שלב ג' (שהיה אמור להתבצע בשנים 2004 עד 2006) היות ובתקופה זו היא כבר לא היתה פעילה ממילא. בנוסף, מוכחש הנזק הנתבע.

מסכת הראיות -

11. מטעם ברסלקור העיד מנהלה, מר יעקב סלע (להלן: " סלע", לגבי תצהירו ת/1).

מטעם חכ"ל העידו מר עופר גולן, מנהל פרויקטים (להלן: " גולן", לגבי תצהירו נ/1) ומר שמואל כץ, שהחל כמנהל פרויקטים בחברת ברנע ועבר בשנת 2006 לשמש כמנהל פרויקטים בחכ"ל (להלן: " כץ", לגבי תצהירו נ/2).

מטעם העיריה לא הובאו עדים.

12. כמו כן, הוגשו מטעם הצדדים מסמכים שונים.

דיון -